שם : מאי בלילתי
יישוב :קצרין (אין רק חור 1 ברמת הגולן;),
בית ספר : נופי גולן
מתי התחיל להתנדב : בכתה י' (היום אני ביב')
תחביבים :ציור,בע"ח,לצאת עם חברות ,סרטים,מחשב,להתנדב במד"א...יש הרבה לא חסר
מקרים מיוחדים:בשבילי כל מקרה הוא מיוחד בפני עצמו(למרות שגם היו לי דווקא כמה מקרים מאוד מעניינים אבל בגלל שכבר חפרתי עליהם דיי הרבה אז אני לא צריכה לספר),אבל אחד מהם היה(המקרה השני שלי במשמרות שלי) לא מיודע מה אבל בשבילי הוא גרם לי להרגיש טוב למרות שלא עשיתי כ"כ הרבה אז, היה לי מקרה לנסיעה לבני יהודה ששם היתה אישה מבוגרת ששברה רגל (ממש סובבה אותה כבר) ואני לא עשיתי הרבה לא ידעתי כ"כ מה אני יכולה לעשות באמבולנס אז אני פשוט החזקתי לאישה את היד וניסיתי לעזור איך שאני יכולה(גם התרגשתי אז) בזמן שהמתנדב השני עשה יותר הוא הבין יותר היו לו יותר נסיעות ממני, ואז בבי"ח שכולם התחילו ללכת חזרה לאמבולנס האישה תפסה לי את היד ואמרה לי תודה וחייכה אלי (בצורה קצת מרגשת לא יודעת איך להסביר) ועם דמעות וכמעט מהתרגשות בכיתי גם אבל התאפקתי והלכתי ,לא יודעת אם השאר שהיו איתי במשמרת ראו את זה (זו היתה הנסיעה אז עם איבון אם אני לא טועה ועם אלון ספיריה) , והנה זה מזה יוצא מוסר השכל קטנצ'יק גם אם אתם חושבים שאתם לא יודעים הרבה וקצת מתרגשים אפילו אם תעשו ותשתדלו הדברים ההכי קטנים יכולים להיות מאוד משמעותיים ועוזרים מאוד לחולה/פצוע/סתם מטופל,(כמו במקרה שלי שתפסתי לאישה את היד וליטפתי אותה וכל הזמן היתי איתה בקשר עין) לפעמים גם דברים כאלו עוזרים וזה גם מראה למטופל שיותר מתייחסים אליו ככה הבנתי מהאישה.

סתם דברים לפטפוטים: ולהעביר שעמום:
פייסבוק(למי שיש): שירשוםmay balilti (הראשונה שם עם התמונה)
יש גם מקושרים:גם מאי בלילתי(בעברית)
אייסיקיו:277530896
מסינג'ר+אימייל:may275@walla.co.il
פלאפון: לא לכאן ;)

אז זהו בינתיים ?....